שאלות ותשובות

זהו טיפול שמבוצע בלסת העליונה באיזורים האחוריים ומטרתו לעבות את העצם טרם או יחד עם החדרת שתלים דנטליים. התהליך מבוצע בהרדמה מקומית רגילה, ובגישה מתוך חלל הפה. הוא כולל פתיחת חלון בדופן הסינוס והוספת עצם וממברנה. לאחר הטיפול ממתינים בין 6-9 חודשים (תלוי אם שמים גם שתלים בזמן הרמת הסינוס או לא). אחוזי ההצלחה של הרמת סינוס בספרות עומדים על 95%. לאחר הטיפול שכיחה הופעת נפיחות מקומית ושטפי דם. בנוסף יש צורך בנטילת אנטיביוטיקה לאחר הטיפול והמנעות מטיסות ומפעילות גופנית לפי הוראת הרופא.

הרמת סינוס פתוחה מבוצעת במקרים שבהם חסר העצם הוא גדול מאוד. במקרים בהם קיימת עצם בגובה 6 מ"מ ומעלה, ניתן לבצע בחלק מהמקרים הרמת סינוס סגורה, במהלכה תוספת העצם מתבצעת דרך החלל שדרכו מחדירים את השתל. בשיטה זו הטיפול מקומי יותר, וכתוצאה מכך ההחלמה יותר קלה בהשוואה להרמת סינוס פתוחה.

כיום, ישנן טכניקות חדשות לביצוע הרמת סינוס סגורה, לדוגמה טכניקת הבלון, בה מחדירים לחלל הסינוס בלון ותוך העלאת הלחץ בהדרגה מתבצעת הרמה של ממברנת הסינוס. טכניקה נוספת היא שימוש בשתל מיוחד, הנקרא iraise המעוצב בצורה כזו שדרכו מבוצעת הרמת הסינוס. שתל זה עשוי להוות תחליף להרמת סינוס פתוחה.

שתלים הינו כלי בארגז הכלים של רופא השיניים. עובדה זו אין פירושה שכל האפשרויות האחרות לטיפול, כולל גשרים ותותבות "יוצאות מהמשחק". כמעט תמיד קיימות מספר אפשרויות טיפול, ויש לבחון את היתרונות והחסרונות של כל טיפול ולקבל את ההחלטה לאחר בחינה מעמיקה של אפשרויות הטיפול. לשתלים יש יתרון שהם מונעים פגיעה בשיניים הסמוכות. מצד שני כלולה בביצוע שתלים פרוצדורה כירורגית. תותבת היא אפשרות ותיקה וזולה משמעותית, אולם היא נוחה פחות משתלים או גשרים שמהווים שיקום קבוע.
נסיגת חניכיים היא תופעה שיש לה מספר גורמים, לדוגמה צחצוח חזק, דלקת מקומית ואפילו דלקת חניכיים מפושטת. הנסיגה יכולה להיות מקומית לשן אחת או מפושטת במספר שיניים. הטיפול בנסיגת חניכיים ידרוש קודם כל להבין את הגורמים לנסיגת החניכיים באיזור ולטפל קודם כל בהם. קיימות מגוון אפשרויות טיפול בנסיגת החניכיים, החל מטיפול שמרני, ועד טיפול כירורגי הכולל השתלת חניכיים לכיסוי של האיזור. ברוב המקרים, חשיפה של שורש השן אינה קשורה ליציבות שלה, וברוב המקרים שן שהשורש שלה חשוף אינה ניידת. מומלץ במקרה של נסיגת חניכיים להתייעץ עם רופא מומחה לחניכיים כדי לבחון את אפשרויות הטיפול

הקצעת שורשים (נקרא גם גרידת חניכיים או הטריה תת חניכית) הינה פעולת ניקוי עמוק של שורשי השיניים, בחלקם החיצוני, מחיידקים ואבנית על מנת לאפשר הפחתת דלקת וריפוי של החניכיים תוך הצמדות טובה יותר שלהם לשן. הטיפול מבוצע בצורה דומה להסרת אבנית רגילה אצל שיננית, אולם הטיפול מבוצע בעומק המרווח בין השן לחניכיים, מה שנקרא "כיס פריודונטלי" או "כיס חניכיים".

הטיפול מבוצע בהרדמה מקומית על ידי רופא. במידה והטיפול מבוצע על ידי שיננית/ן רופא/ה מרידימים והשיננית/ן מבצעים לאחר ההרדמה את הטיפול.

הטיפול לרוב מבוצע לרוב בשתי פגישות לפחות בשל קושי להשיג הרדמה אפקטיבית בכל הפה בפגישה אחת.

מחקרים הוכיחו שככל שהמטפל מיומן יותר הטיפול אפקטיבי יותר. הקצעת שורשים אצל שיננית עולה פחות בהשוואה להקצעת שורשים אצל פריודונט. בדרך כלל רופא החניכיים ימליץ על טיפול כזה או אחר לפי ההתרשמות ממצב הפה.

רופא חניכיים הוא רופא שיניים, שלאחר סיום לימודי רפואת השיניים ביצע התמחות נוספת שאורכה 4 שנים במסגרת מחלקה פריודונטלית, ולאחריהן עבר בחינות מטעם משרד הבריאות בישראל. במהלך ההתמחות רופאי חניכיים מטפלים במגוון מטופלים עם מחלות חניכיים ולומדים לבצע שתלים דנטליים גם במקרים קיצוניים של חסר עצם, השתלות עצם מורכבות, והרמות סינוס. בנוסף לומדים לטפל במקרים של מחלות חניכיים סביב שתלים. בנוסף, במהלך ההתמחות הרופאים לומדים את התחום גם אקדמית, ומבצעים מחקר במחלקה.

מחלת חניכיים סביב שתלים הינו מצב בו קיים אובדן עצם מתמשך סביב שתל, המלווה בדלקת, דימום כאבים ולעיתים אף הפרשה מוגלתית מהשתל. ברוב המקרים השתל יכול להיות יציב אפילו במצב של מחלת חניכיים מתקדמת סביב שתלים. ישנם מגוון טיפולים למחלות חניכיים סביב שתלים, החל מטיפולים שמרניים הכוללים ניקוי וטיפול בכתרים על גבי השתלים, טיפולים ניתוחיים, השתלות עצם ושמירה על השתלים, ובמקרים קיצוניים אף הוצאה של השתל.

מומחה למחלות חניכיים מעצם התמחותו מסתכל על הפה כמכלול, ואינו מבצע שתלים בפה שיש בו מחלת חניכיים שלא טופלה. בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר בעיות ודלקות סביב שתלים שבמקרים רבים נובעים מהעדר טיפול מקדים במחלת החניכיים. בנוסף, בשל הידע הרב שצבר רופא החניכיים בטיפול ברקמה הרכה סביב שתלים לרוב הוא יוכל לתת מענה לנושאים אסטטיים ברמה גבוהה מאוד.

  • אם יש נפיחות סביב השיניים
  • אם אתם מרגישים שיש אוכל שכל הזמן נתקע בין השיניים ויוצר דלקת
  • במידה ויש דימום ונפיחות סביב שתל דנטלי
  • אם יש לכם קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם מחלת חניכיים שהתגלתה בגיל צעיר
  • במידה ואת/ה עומדים לבצע שתלים דנטליים כדי לוודא שאין מחלת חניכיים שתסכן את השתלים
  • אם אתם עומדים להיות מטופלים בתרופות לאוסטאופורוזיס (בריחת סידן) כדי לסיים את הטיפול במחלת החניכיים טרם תחילת טיפול תרופתי.
  • אם אתם סובלים מסכרת (סוג 1 או 2)
  • מועמדים להשתלות מח עצם או איברים טרם ביצוע ההשתלה