האם הצחצוח שלכם אפקטיבי?

אתם מכירים את הרגע הזה שנכנסים לרופא השיניים או לשיננית, אחרי שאתם בטוחים שצחצחתם ממש טוב את השיניים ואז מתחילות ההערות על הצחצוח? והשיננית אומרת ש"יש המון דימום" והרופא מביט מאוכזב בעוד מוקד עששת (חור בשפה העממית) שהתגלה בצילום.

אז זה נכון, כנראה שרוב האוכלוסיה לא מברישה את שיניה בצורה מושלמת. לצערכם אתם לא לבד בסיפור הזה. אבל זה לא הגורם היחיד, ביחד איתו ישנה הדיאטה שלנו, המזון התעשייתי והמעובד שאנחנו אוכלים תורם מאוד להצטברות פלאק על גבי השיניים.

במזון היום יש המון סוכר שמסייע להתפתחות הרובד הראשוני על גבי השיניים, וכתוצאה מכך להצטברות חיידקים.

אז מה עושים או למה רובינו לא יודעים להבריש את השיניים כהלכה?
אז בטח שהאחריות כאן כפולה, גם שלנו מכיוון שמדובר בסופו של דבר בבריאות האישית שלנו, אבל בטח בצוות הרפואי שאחראי להדריך ולהסביר לכל מטופל שצריך לשפר את הצחצוח כיצד יש לעשות זאת. זה בדיוק מה שנקרא רפואה מונעת. וצחצוח אפקטיבי הוא אחד המפתחות העיקריים בשיפור בריאות השיניים.

אז הנה כמה טיפים לבריאות הפה.
לפני הצחצוח – מומלץ להצמיד את הנשנושים לארוחות. בסופן או בתחילתן. אני יודעת שיש הרבה המלצות בקבוצות דיאטה לאכול כל 3 שעות, אבל מכיוון שלוקח בין חצי שעה לשעה עד שמצב החומציות בפה מתאזן אחרי ארוחה, אכילה בהפרשים כאלו מגדילה את הסיכון לעששת בגלל ריבוי הארוחות ביום (בערך 7 ארוחות).

אז אם אתם בענייני דיאטה או ריבוי ארוחות, דרך מצויינת להגביר הפרשת רוק ואיזון של החומציות היא לעיסה של גומי לעיסה מיד אחרי הארוחה, למשך 5 דקות בלבד. אז האיזון החומצי מתבצע מהר יותר, ואין פגיעה במפרקי הלסת בגלל הלעיסה המאומצת.

אבל, צריך לזכור שחיידקים הגורמים למחלת חניכיים כמעט ואינם ניזונים משאריות מזון, אלא בעיקר מפירוק של הרקמה שלנו ולכן המזון הוא לא המפתח המשמעותי במלחמה בהם, אלא בעיקר הצחצוח. אז בואו נראה איך עושים את זה נכון.

דבר ראשון, צריך לזכור שרוב החיידקים מצטברים על גבי השיניים בחלק שהכי קרוב לחניכיים. אפשר לראות את זה בהדגמה של צביעת חיידקים.

הצבע הכי חזק מופיע ליד החניכיים וזה כי שם נמצאים רוב החיידקים.
כדי שהצחצוח יהיה אפקטיבי אנחנו חייבים לכוון את המברשת לאזור שבו נמצאים החיידקים. כלומר לשם.

הרבה פעמים אנחנו מוצאים שהצחצוח נעשה פחות יעיל ככל שמגיעים לשיניים אחוריות יותר.

וזה הגיוני, כמובן שקשה לראות את האזורים האלו, ובטח להגיע לשם עם מברשת כשהלשון מפריעה או הלחיים. אחד הפתרונות הוא פשוט.

להתחיל את הצחצוח מהשיניים האחוריות ורק אחר כך לצחצח את השיניים הקדמיות.
עוד פתרון פשוט הוא לעבור למברשת חשמלית. אז למה בעצם? ולא, אין לי מניות באורל B.
המברשת נעה בעצמה בפה ולכן מסירה מאיתנו את הצורך לבצע תנועות, מה שבעיקר באיזורים אחוריים מאוד מקל על ההגעה והצחצוח. לוקח לפעמים זמן להתרגל לתנועות של המברשת, זה מדגדג או מציק לרוב האנשים, אבל זה בהחלט יכול להפוך את הצחצוח לאפקטיבי יותר. ואפילו מצאו שיעילות צחצוח 2 דקות במברשת חשמלית שווה לצחצוח של 6 דקות במברשת רגילה!

הדבר האחרון והחשוב לא פחות הוא הניקוי בין השיניים
כן, אני שומעת את האנחה שלכם. הויתור מראש על מה שכל פעם השיננית אומרת לכם. וזה בהחלט יכול להיות מעיק להבריש שיניים לפני השינה, כשאתם מתים מעייפות או בבוקר, כשכבר ממהרים ועוד צריך לנקות בין השיניים, למי יש זמן לכל זה? אז לכל בעיה יש פתרון.

קודם כל – הניקוי בין השיניים לא חייב להיעשות בסמוך לצחצוח. אפשר למשל לנקות מיד אחרי הארוחות, באמצעות קיסם עץ משולש המותאם למבנה השיניים, או כשאתם צופים בטלוויזיה, או אפילו קוראים את המאמר הזה. פזרו את חבילת הקיסמים בסמוך למסכים בבית. זה יזכיר לכם להשתמש בהם.

אפשר גם להשתמש במברשות בין שיניות או בחוט על גבי מקל פלסטיק, מה שמקל משמעותית על הניקוי כי הוא משחרר לכם יד אחת (לעומת חוט דנטלי).
צריך לזכור שהמשטחים בין השיניים מהווים כ-40% ממשטחי חלל הפה, ולמעשה צחצוח רק עם מברשת שיניים שווה ערך לציון 60 בבחינה. כי מברשת השיניים בשום אופן אינה מגיעה למקומות אליהם מגיעים העזרים הבין שיניים.

נגישות